<h1>מחזור ויטרי סימן ל"ט</h1>
<h2>דף ג.</h2>
שאילו מקמי רב נטרונאי גאון מקום שאין רגיל לירד לפני התיבה אלא אחד ופעמים שטרוד במלאכתו, נערים שהגיעו לי"ח ולי"ז ולא נתמלא זקנם מהו שיעשו ממנו שליח ציבור ויוציא רבים ידי חובתם ואל יבטלו מן התפילה. והשיב כך (דאינו) [ראינו] שזה [ש]אמרו חכמי' אינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו עד שתתמלא זקנו. כך מצוה מן המובחר וכמה דאיפשר למיהוי גברא מליא טפי עדיף מינוקא אבל ודאי במקום מיבטיל קדושה וברוך וימלוך לא מיבעיא בן י"ח וי"ז אלא אפילו בן י"ג שנה ויום אחד כי לא איפשר נעשה, דקאמרי' זה כלל גדול כל מי שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן, טע' דלא הגיע לכלל מצות שאינו מוציא אחרים. אבל בן י"ג שנה ויום אחד כי לא איפשר שפיר דמי: ותו ששאלתם מהו לסמוך על דברי (תורה) ר' יהושע בן לוי בשעת הדחק ויצטרפו תשעה ועבד, אין הלכה כר' יהושע ואין אנו עושין כמותו ועוד השתא עבד משוחרר שמל ולא טבל אין אנו מזמנין עליו בזימון דרבנן, דתנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמני' עליהן, ואמרי' פשיט' ומשנינן איצטריך מתני' לעבד שמל ולא טבל, וקמ"ל כי הא דר' חייא בר אבא א"ר יוחנן לעולם אינו גר עד שימול ויטבול לצרפו עם תשעה בתפילה, דגמרי' מתוך תוך, דכל דבר שבקדושה לא יהא פחות מי', עבד מיבעיא. ועוד שמענו בפירוש מרבותי' שאילו שמועות של שלשה שאכלו כאחת, כגון ט' ועבד, וארון. שנים ושבת, וקטן פותח, וקטן היודע למי מברכין, אין הלכה ואין עושין מעשה כמותן.
